לאחרונה שמעתי את השיר הנהדר 'בלילה' של עידן רייכל – Idan Raichel .

אפילו שאני מכירה אותו כבר שנים וזוכרת את כולו בע"פ, הפעם, לא יודעת למה, ממש הקשבתי למילים.

מילה אחרי מילה, משפט אחרי משפט, ופתאום הרגשתי כאילו הוא נכתב בשבילי.

החודשים האחרונים לא היו קלים לי מכל מיני בחינות (אולי מתישהו ארגיש שזה הזמן הנכון לשתף בפרטים),

ולא מזמן קלטתי שיש מסר משותף שמתאים לכל מה שקורה לי מסביב והוא: לחכות. דברים לוקחים זמן, קורים תהליכים, והכל זז. סבלנות.

אז למה השיר הזה התאים לי בול אתם שואלים?

מצרפת כאן ציטוט נבחר שאהבתי במיוחד

(אבל אני לגמרי ממליצה להקשיב לכל השיר)

"וְאִם הַטַּעַם קְצָת מַר וְשׂוֹרֵף בַּחֲזֵה

אָז הַכֹּל יְחַכֶּה

אַתָּה כָּאן, יֵשׁ עוֹד זְמַן

וְהַכֹּל יִשְׁתַּנֶּה

אַתָּה בֶּטַח תִּרְאֶה

אִם תִּשְׁאַל אָז הַלֵּב יַעֲנֶה"

אחרי ששמעתי אותו עוד כמה פעמים ברצף, הבנתי עוד משהו – השיר הזה לא מדבר רק אליי, הוא בעצם מתאים לכולנו. בכל זמן. כי מי מאיתנו לא מחכה למשהו? לציון במבחן, לתשובה מראיון עבודה, לתוצאות של בדיקות, למכתב, לתגובה במייל, לקורס שיתחיל (או ייגמר), לתאריך מסוים שכבר יגיע… (אני יכולה להמשיך לכתוב כמובן, אבל נראה לי שקלטתם אותי). וכן, לא תמיד ההמתנה היא פשוטה ויש לפעמים רגעים קשים בדרך…

זו הייתה אחת מהסיבות, בנוסף ליצירה עצמה שתמיד מרימה אותי בזמנים יפים וגם פחות, שגרמו לי ליצור את העיצוב, לכתוב את הפוסט הזה ולפרסם אותו כאן. כי לכי תדעי הדר, אולי זה ייגע בעוד מישהו ואפילו יעזור לעודד. (הלוואי!)

אז אני בטוב עכשיו, מאמינה ומרגישה שהזמן עוזר לי, שנקודות אור יש בכל מקום (רק צריך להביט בהן) ושהכל עומד להיות פשוט נהדר. מתי?

אולי בקרוב

אולי אחרי החגים

אולי מחר

ואולי ממש בעוד רגע

אחרי שתסיימו לקרוא את הפוסט

מי יודע?

צילום יפייפה ברקע: שיראל קרימולובסקי